מתן עמר - שדה קרב פוליטי בחסות השכול: על טקס הזיכרון האלטרנטיבי והתגובות לגביו

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני הוא טקס זיכרון משותף של ישראלים ופלסטינים המתקיים בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

הטקס כולל נאומים וקטעי שירה ומוזיקה ומתורגם לעברית וערבית. הדוברים, בני משפחות שכולות, נואמים בזוגות: ישראלי ופלסטיני. כך למשל, בטקס בשנת 2012 נאמו מוטי פוגל שאחיו נרצח בפיגוע באיתמר יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם וסיהאם אבו עוואד, שאחיה, יוסוף, נהרג מירי של חיילי צה"ל בכניסה לכפר בית אומר בפברואר 2000. בכל שנה הדוברים משתפים את משתתפי הטקס בחוויות האישיות שלהם וקוראים לסיים את ההרג משני הצדדים.

אנוכי סבור כי אין מקום לקיום טקס הזיכרון האלטרנטיבי ולתוהים מדוע גם אסביר.

ראשית כל, כמובן שאם ניקח כדוגמה את המקרה המצוין מעלה מן הטקס בשנת 2012, הרי שהנואם היהודי והנואמת הפלסטינית שניהם- איבדו את יקיריהם החפים מפשע, אך האם פגיעה בשוגג של חייל צה"ל באזרח פלסטיני חף מפשע שוות ערך לפעולת טרור שהיא ללא כל ספק רצח מכוון ומתוכנן מראש, שבו נלקחו חייו של אזרח יהודי חף מפשע? לטעמי-לא.

למען הסר ספק, אינני נגד תהליך שלום עם הפלסטינים ואף להפך- מתוך אמונה עמוקה שרוב האזרחים הפלסטיניים אכן תומכים ברובם המכריע בקידום השלום עם מדינת ישראל ולצערם, כמאמר דורון מדלי, רק נקלעו לסיטואציה הפוליטית הקשה בין ישראל לרשות הפלסטינית.

בניגוד לתמיכתי בשלום עם העם הפלסטיני, אני מביע כל התנגדות לקיום טקס הזיכרון האלטרנטיבי אשר מארגנו רמי אלחנן(בעצמו אב שכול),טוען לגבי רצח ביתו כי "אין הבדל בין המחבל המתאבד שרצח את ביתי לטייס". אני מכבד את רמי אלחנן כשם שאני מכבד כל הורה שכול בישראל,ובצדק, אך אפנה לרמי אלחנן שאלה מכאן: האם טייס שנשלח מטעם צה"ל, אשר מקפיד לא לפגוע בחפים מפשע,(ואם מישהו עוד חושב אחרת, אמליץ לו לעיין בפרשת אלאור אזריה שלטעמי אגב קיבל ענישה מוצדקת) לפעולה מבצעית רק משום שגם בשנת 2020 וכמאמר הגדת הפסח עומדים עלינו לכלותינו , באמת לא נבדל ממחבל שרצח במכוון ובמודע אזרחית חפה מפשע? לדעתי-לא.

כפי שכבר אמרתי, משפחת השכול הישראלית היא אחת המשפחות החשובות והמכובדות בישראל, ובצדק. אל לנו לשכוח,גם בימי הקורונה,שגם אותו רמי אלחנן שמארגן את טקס הזיכרון האלטרנטיבי וגם הורים שכולים נוספים שלוקחים חלק בטקס הזיכרון האלטרנטיבי הקריבו את היקר להם מכל בשביל המדינה ולא יזכו לראות שוב את יקיריהם עקב קרב דמים קשה ומתמשך בין מדינת ישראל לבין אויביה השונים (ולא חסר כאלו).

לכן, אני חש צורך לגנות בתוקף ובחריפות את מה שנעשה בשנים האחרונות על ידי אנשים רבים כגון יואב "אליאסי" הצל , עו"ד איתמר בן גביר , ד"ר מיכאל בן ארי ורבים נוספים אשר מגיעים מידי שנה לטקס הזיכרון האלטרנטיבי ומפגינים נגד המשפחות השכולות שבוחרות שכן להגיע לטקס באופן בוטה וגס רוח שראוי לכל גינוי, מכל קצוות הקשת הפוליטית.

ביקורת? מוטב שתישמע ואף חייבת להישמע בדמוקרטיה תוססת כמו ישראל, אך להסתה פרועה אין מקום,בשום מקום.

אני מכבד, גם אם לא תואם את דעתם, את המשפחות השכולות בישראל היקרות לכולנו מפז וכן, גם את אלו שלוקחות חלק בטקס הזיכרון האלטרנטיבי מתוך אמונה שיקדם את תהליך השלום.

בניגוד לדעתם, אני גורס שדווקא טקס הזיכרון האלטרנטיבי, שרוממות השלום בגרונות מארגניו, עלול לקדם תהליך של מתן לגיטימציה להימשכות הטרור.

שכן , אם מארגן טקס הזיכרון האלטרנטיבי רמי אלחנן מכנה את לוחם מג"ב "רוצח" , משווה בין מלח ארצינו- הטייסים לבין מחבלים וכן משווה בין הרג בשוגג של אזרח פלסטיני חף מפשע ע"י צה"ל (שבמוסריותו אין להטיל דופי לטענתו) לבין רצח מכוון של אדם חף מפשע ע"י מחבל - הרי שגם מחבל יכול לטעון למוסריותו-הלא כך?

מלבד הביקורת והפולמוס הציבורי סביב הנושא, ישנה גם התמיכה בו, ובין התומכים נמנים רבים שיטענו,בניגוד לדעתי, כי יש לקיים את טקס הזיכרון האלטרנטיבי משום שישנם הורים שכולים התומכים בקיום הטקס. נכון, הם צודקים, ישנם כאלו, אך אותם מתנגדים לדעתי צריכים לשאול עצמם האם שווה להפוך את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה לשדה קרב פוליטי ולפגוע במשפחות שכולות רבות (כגון אביו של נחשון וקסמן ז"ל , שאמר לגבי אישור טקס הזיכרון האלטרנטיבי על ידי בג"ץ : "כואב לי שבג"ץ מאשר טקס כזה, למה לירוק לנו בפרצוף?") במחיר של קיום הטקס? לטענתי-לא.

לטענתי, עדיף לוותר על קיום הטקס ולוותר על התסיסה הפוליטית ביום זה,אשר קדוש לכל החברה הישראלית, מתוך הבנה שהטקסים הרשמיים והממלכתיים ודאי אינם פוגעים ברגשותיהם של מי מהמשפחות השכולות, ואילו טקס הזיכרון האלטרנטיבי אכן פוגע.

לסיכום, ארצה להגיד שאכן דעתי לגבי קיום טקס הזיכרון האלטרנטיבי נותרה בעינה ואני מתבצר בעמדתי שיש לבטלו , וזאת לאחר מחקר אינטרנטי עמוק-מכיוון שמשווה בין צבא שמקדש את החיים לבין ארגון טירור ואנשים המקדשים את המוות, מכיוון שפוגע בחלק לא מבוטל מהמשפחות השכולות היקרות לנו מכל, מכיוון שפוגע בתהליך השלום על ידי מתן לגיטימציה לטרוריזם וגם מכיוון שאסור לנו,פשוט אסור לנו לתת לגיטמציה לאמירות מבזות והזויות כאחד של מארגן טקס הזיכרון האלטרנטיבי רמי אלחנן.

למרות זאת, אסור לנו,פשוט אסור לנו גם לתת לגיטמציה להסתה ולשיסוי כנגד אותן משפחות שכולות שכן בחרו להשתתף בטקס הזיכרון האלטרנטיבי. עלינו לזכור שגם הן איבדו את יקיריהם עבור המדינה ועל כן גם הן יקרות לנו כל, ועלינו לזכור שבייחוד בימי קורונה-עם אחד אנחנו, וגם אם אנו חושבים אחרת לגבי טקס הזיכרון האלטרנטיבי- יש לפעול לביטולו באופן מכבד,ראוי וממלכתי.

*לכל קוראי המסמך, בין אם הסכמתם ובין אם לא, מודה לכם על הקריאה ומאחל לכם בריאות איתנה ובשורות טובות*